המפה התגלתה בשנת 1884 בכפר, בזמן שחידשו בני השבט הבדואי הנוצרי את הישוב והתפרסמה לראשונה רק בשנת 1897 בעקבות ביקורו של ספרן הפטריארכיה היוונית האב קליאופס בכנסייה החדשה שהוקמה באתר. החוקרים שהגיעו הופתעו ונרגשו לאור גודל התגלית, שהיא אחת מאבני הדרך החשובות ביותר במחקר ארץ ישראל. המפה הוכרה כנכס מדעי עולמי ובשנת 1997 חגגו בכנס גדול 100 שנים לפרסום התגלית. לצערינו הרב, הקבלן שנשלח מטעם הפטריארך היווני שיושב בירושלים ,לא חשב שמדובר בתגלית חשובה ובזמן השיפוצים הרס את כל מה שלא קיים היום במפה ועל כך בוכים דורות של חוקרים, אנשי דת ומתעניינים מתחומים שונים, כולל אנו המטיילים! כיום המטיילים יכולים לבקר באתר שנמצא בתוך כנסיית סנט' ג'ורג' שבעיירה מדבא, כ30 קמ' מדרום לעמאן או 8 קמ' ממזרח להר נבו. המפה עשויה מיותר מ2 מליון אבני פסיפס צבעוניות המשובצות בטכניקות מיוחדות והיא מתוארכת לתקופה הביזאנטית בה מדבא הייתה מרכז חשוב ביותר ונקודת עצירה בדרך לארץ הקדושה. המפה מתארת אתרים קדושים משני עברי הירדן, חלקים מלבנון ואגן הנילוס. רוב המידע שעליו מבוססת המפה הוא מתוך ספר השמון (אונומסטיקון) של הבישוף אוזיביוס ובו תיאור של הארץ.
במפה רואים בצורה יפה מאוד את הנחלים שיורדים ממזרח אל הבקע: היבוק (זרקה), הארנון, נחל זרד ועוד. ים המלח ובו סירות, נהר הירדן ובו דגים וגשרים, הערים שכם, יריחו, בית אל, בית חורון, גבעון, אמאוס, לוד, יבנה, אשדוד, אשקלון, עזה, באר שבע, ממשית (ממפיס) צוער, מואה, חלוצה ועוד. יחס מיוחד במינו מקבלת ירושלים שמוגדלת בצורה יוצאת דופן וממש ניתן לזהות בה את הקרדו, כנסיית הקבר ועוד כנסיות רבות, שערים, החומה ועוד. שמות המקומות בשפה היוונית וחלקה העליון של המפה נמצא במזרח ולא בצפון כהרגלנו ממפות עכשוויות. סביר להניח שעולה רגל שרצה להגיע לארץ ישראל, בדרכו להר נבו עצר במדבא ולמד את מפת הארץ הקדושה שאליה הוא עתיד להיכנס. מעיין הכנה רוחנית וגיאוגרפית למסע.
הביקור באתר מרשים ביותר ומומלץ בכל אחד מסוגי הטיולים בירדן.
ירושלים במפת מידבא
סוחרים ברחוב במידבא